תכנון הצילומים
שפת הצילום תאופיין במבט ישיר לעדשה על מנת לייצר תקשורת לכאורה עם הצופה. ארצה להתאים את שפת הצילום לאופיו של המצולם. שימוש בצבעים חמים יכול להעביר תחושות של חום ורגש, בעוד שצבעים קרים יכולים לשדר תחושות של ריחוק או בדידות- הכל בהתאם למצולם.
לסדרות הצילומים בחרתי להוסיף תמונה של כל מצולם בתור ילד בגילאי א׳-ב׳ על מנת להראות בתמונות את השינוי שעבר המצולם או להפך- עד כמה למעשה נשאר אותו הילד שהיה בעבר. לאחר מפגש עם המצולם אחליט האם להדגיש את ההבדלים החיצוניים (לבוש, מבט) בינו לבין תמונתו כילד או להפך ולהראות את הדמיון, הכל בהתאם לתהליך ההתבגרות שעבר. בנוסף, החלטתי לצרף פסקה קצרה שכל מצולם כותב על ההתבגרות שעבר מנקודת מבטו- במטרה לחבר בין התמונות כילד ובין התמונות כמבוגר ולמעשה להראות את התהליך מעבר לנקודת המוצא ונקודת הסיום.
את רוב הצילומים ארצה לעשות בחוץ בתאורה טבעית, ויכול להיות קשה למצוא יום בו יהיה אור טוב לצילומים מכיוון שעכשיו חורף ומעונן, לכן אם לא יצאו טוב הצילומים בחוץ אצלם את המצולמים בחדרם- המקום אשר מגדיר את אישיותם בצורה הטובה ביותר. לפני הצילום, אדבר עם המצולם על תחביבים, עיסוקים וזיכרונות שחשובים לו. זה יעזור לי לבחור את הרקע והסביבה הנכונים. ארצה שכל פורטרט יהיה מותאם לבן אדם אותו אצלם, מבחינת הרקע והמיקום. לדוגמא חברת ילדות שכיום חיה באולפנה אוכל לצלם אותה בחדרה בפנימייה, או חבר ילדות שכיום רוק בלהקת בת שבע אצלם במהלך חזרת ריקוד או הופעה.