סט שלישי- יוני

מה תכננתי?

יוני היה בין החברים הקרובים שלי בקשת, ואיתו דווקא פחות הצלחתי לשמור על קשר. הוא תמיד היה ילד חכם, אהב לצייר ולאפות עוגות, מהילדים שהאמהות של כולם נורא אהבו. יוני התחיל לרקוד בכיתה ו והוא כבר אז קיבל מקום של כבוד בתור הבן היחידי בכל הסטודיו, בלי קשר לעובדה שהוא כבר אז היה מוכשר בטירוף, יוני עד היום עוד רוקד בסטודיו במרכז מירב בתור בוגר, ואפילו רקד השנה בלהקה הצעירה של בת שבע, לכן החלטתי לצלם אותו בסטודיו, רוקד. יוני הזמין אותי לשיעור פתוח שהתקיים בסטודיו ותכננתי לבוא ולצלם אותו תוך כדי ריקוד וגם אחרי השיעור הפתוח באופן יותר אישי.
 

מה למדתי?

היה קשה לצלם את יוני בשיעור הפתוח, היו הרבה הורים והדבר לא איפשר לי תנועה חופשית במרחב בשביל לצלם, השיעור התחיל כשהיה כבר חושך ונפילות האור העיקריות היו מאורות הניאון של הסטודיו. למרות בעיית התאורה התמונות עדיין יצאו מעניין בעקבות הניגודיות בין יוני שצמח להיות נער בגובה 1.95 לשאר הנערות הנמוכות בבגדי הגוף. יש משהו נורא מרשים בלראות את יוני רוקד, היה קשה לצלם כשהעיניים רק רוצות לעצור ולצפות בו רוקד בשקט. אפילו עם בעיית התאורה התמונות יצאו מעניינות ומרגשות, וכששמים את התמונה החדשה ליד התמונה שלו בתור ילד שרק התחיל לרקוד, עם הפיסקה שכל כך מאפיינת את יוני, אתה מצליח לקבל תמונה כלשהי על הבן אדם המדהים שהוא.